לב נ' חברת אופקים נסיעות ותיירות (1979) בע"מ

החלטה

בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בחיפה (כב' השופטת ר' חוזה, סגנית נשיא בדימ') מיום 11.3.13, אשר במסגרתו נדחתה תביעה כספית בסך 3,318 ₪ שהוגשה ע"י מר מיכה לב (להלן: "המבקש" או "התובע") וע"י הגב' רודיקה לוי (להלן: "התובעים"), וכפועל יוצא מכך חויבו התובעים לשלם למשיבה הוצאות בסך של 1,000 ₪ (להלן: "פסק הדין").

עסקינן בתביעה שהוגשה בבית משפט קמא ע"י התובעים לאחר שחויבו ע"י המשיבה בתשלום בגין שני כרטיסי טיסה לבודפשט, של חב' התעופה ההונגרית "מאלב", לטיסה שהיתה מיועדת לצאת מישראל להונגריה בתאריך 23.3.12, אך זו לא יצאה לדרכה הואיל וחב' התעופה הודיעה על הפסקת פעילותה. התובעים דרשו מהמשיבה את כספם חזרה וכן פיצוי בגין עוגמת נפש, ומשעתירתם נדחתה הוגשה התביעה בבית משפט קמא.

יצוין, כי בתחילה הגישו התובעים את התביעה כנגד המשיבה וכנגד התאחדות סוכני הנסיעות והתיירות בישראל, אך בישיבת קדם המשפט הראשונה ביקשו למחוק את ההתאחדות מכתב התביעה, ואכן ניתנה החלטה במעמד הדיון המורה על מחיקתה מכתב התביעה.

בית משפט קמא דחה את התביעה נגד המשיבה לאחר שקיבל את גרסתה, לפיה רק לאחר שקיבלה אישור טלפוני מהתובעים ביצעה ביום 17.11.11 את פעולות כרטוס כרטיסי הטיסה, ובאותו יום העבירה לחב' התעופה מאלב את מלוא התשלום בגין כרטיסים אלה.

כמו כן, קיבל בית משפט קמא את טענות המשיבה כי מאחר וחב' התעופה הודיעה על הפסקת פעילותה, הכספים ששילמו התובעים לא יוחזרו, הואיל וההחלטה על החזרת תמורת הכרטיסים שכורטסו הוגבלה לנוסעים שכרטיסי הטיסה שלהם כורטסו אחרי ה-1.12.11.

באלה הנסיבות, הגיש המבקש-מר מיכה לב את בקשת רשות הערעור על פסק הדין שניתן בבית משפט קמא.

ביום 9.4.13 ניתנה על ידי החלטה לפיה על המבקש להבהיר תוך 30 יום מתי הומצא לו פסק הדין של בית משפט קמא והאם בקשת רשות הערעור הוגשה במועד הקבוע בדין.

המבקש הגיש תגובה לפיה פסק הדין של בית משפט קמא הומצא לו ולאשתו, שניהם היו בעלי דין בערכאה בבית משפט קמא ביום 14.3.13. לפיכך, ניתנה על ידי ביום 22.4.13 החלטה כי המבקש לא הגיש את בקשת רשות הערעור בהתאם למועדים הקבועים בדין ועל כן, הוריתי על מחיקתה.

המבקש הגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות הערעור בשמו, במסגרתה טען כי האיחור בהגשת הבקשה נבע מחמת אי יכולתו לרדת מאוניה בה תיפקד כרב חובל עד ליום 21.3.13, ובשל פגרת הפסח.

כך הוגשה הבקשה דנן מבלי ליתן את הדעת לעובדה כי לגבי הגב' רודיקה לוי לא ניתנה כל ארכה להגשת בקשת רשות ערעור.

ביום 17.6.13 ניתנה החלטה ע"י כב' הרשמת ת' שרון נתנאל לפיה היא מקבלת את הבקשה שהגיש המבקש בשמו ומאריכה את המועד להגשת בקשת רשות הערעור עד מועד הגשתה בפועל.

טענות המבקש:

המבקש טוען כי לא נתן ביום 17.11.11 אישור למשיבה לרכוש את כרטיסי הטיסה ולכרטס אותם אלא רק ביום התשלום עצמו, היינו ביום 4.12.11, הואיל וביום 5.12.11 טס לשוויץ לנסיעה אחרת וביקש להסדיר את הטיסה להונגריה סמוך לטיסה זו. לפיכך, טוען המבקש כי שגה בית משפט קמא משלא קיבל את טענתו, והעדיף את גרסת המשיבה.

המבקש מוסיף וטוען כי הכרטוס בחודש נובמבר נעשה משיקולים אישיים של הסוכנת מטעם המשיבה, על דעתה וללא ידיעתו, על מנת להבטיח טיסתה המשותפת עם המבקש, בהיותם חברים.

עוד טוען המבקש כי שגה בית משפט קמא משלא קיבל את טענתו כי היה על המשיבה לדעת כי חב' התעופה מאלב נמצאת בקשיים ולכן לא היה מקום להזמין את הטיסות דרכה.

לאור האמור, טוען המבקש כי יש לקבל את בקשת רשות הערעור ולחייב את המשיבה בתשלום כרטיסי הטיסה, במיוחד עת לא נתן הסכמתו לכרטוס הכרטיסים.

בהתאם לסמכותי מכוח סעיף 406 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א), ולאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, אני מוצאת כי היא אינה מצריכה תשובה.

הפן הנורמטיבי:

מתן רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות מוסדר בסעיף 64 לחוק בתי המשפט, נוסח משולב, התשמ"ד 1984 (להלן: "החוק"), הקובע כהאי לישנא: